ותפיסה אחת
שלא משנה לאן הלכנו
התחדדה.

​

הרשת הערכית שלנו.
ה Sustainabeing™ הפרטי שלנו.

​​

בחיים לא תמיד בוחרים מתוך בהירות.
טעויות קורות.
החיים כאן צפופים.
דחוסים.

​

קשה לעצור.

​

אבל ככל שמתבוננים יותר
בהירות מגיעה.

​

מה מהותי ומה תפל.
מה משאב ומה שואב.
מה מקיים אותנו ומה רעוע ולכן פגיע.

​​

​

​

Fast forward.

​

מה ביקשנו בעצם.

​

קצת חופש.
חופש. לא חופשה.

​

להיטיב עם הקיום.
להיות שמחים.
להרחיב תודעה.

​

בדיקת מציאות -

​

לאחרונה ניסינו למכור את המתחם במצפה רמון.
זה לא צלח.

​

כשהעשן שקע
נותרו שלושה סימני קריאה ברורים.

​

1. אנחנו ניפרד מהמתחם גם אם הגמול מעורפל.

2. אנחנו יוצאים מישראל אל הלא נודע.

3. אנחנו גדלים מעבר לזהות עם מקום פיזי
   אל תשתית ידע ורשת בינלאומית.

 

​

​

סימן קריאה ראשון -

לשחרר כשהגמול מרגיש לא ראוי.

 

אנחנו יודעים שגמול מגיע בהרבה צורות,
ולפעמים אחרי זמן…

​

אז שאלנו שאלה אחרת.

​

לא כמה נלקח מאיתנו.
אלא מה יש.

​

מה אי אפשר לקחת.
מה שלנו.

מה בעל ערך גם אם אינו כספי.

ערך גולמי.
פוטנציאלי.

ערך שיוביל למרחב אפשרויות.

​​

מצאנו.

​

הפחד הפך להזדמנות.