אז יש לנו מצפן ויש מפה.
הם לא מדויקים - הם מראי כיוון.
אלו הערכים שאנחנו מאמינים בהם ובוחרים לכבד כחברים לדרך.
לא כפילוסופיה, אלא ככיוונים קונקרטיים:

כנות ותמימות - מישירות מבט אל אטימות וניוון;
אחריות אישית וחברתית - מראות לנו דרכים שונות למימוש;
חמלה ונתינה - מחברות אותנו לרשת אנושית רחבה;
כבוד והודיה - שומרות עלינו מיהירות ועין צרה.
ועוד ועוד — רשת ערכית למיקוד ולאיזון בחציית ספים.

​

וכאשר חוצים את הסף - מתגלה שדה האפשרויות.
הוא רחב, פתוח, מלא צורות וכיוונים.
התנועה שלנו בתוכו היא ערכית - גם הגה וגם הנעה.
הרשת הערכית מדייקת אותנו,
לסנן את התפל ולשאול על העיקר.

שאלות מבשילות וכיוונים מקבלים צורה יותר ברורה,
פוטנציאלים מתגשמים ומקבלים ערך.
תנועה נכונה מתחילה בכיוון נכון,

זאת המטרה כעת.
לנכוח לרגע בשדה הצבעוני הזה,
לנשום בו סבלנות ולדייק את הדרך הטובה לנו. 

 

וכאן אנחנו ואתם נפגשים.

בתמימות ולב פתוח, בכבוד ובהדדיות.

 

הצעד הראשון בתנועה לדרך חדשה הוא מסע בפני עצמו.
זהו מקום אופטימי, צופה לבאות, עם סימני שאלה ותשובות.

עבורנו, הביחד אינו רק מצב -
אלא ערך מרכזי שמחזיק אותנו בציפייה לעתיד.

​

ביחד.

​

במאמר הבא נשתף איך הבחירה המודעת הזו -
להישען על רשת הערכים בתוך מעבר סף -
פוגשת אותנו לא רק כיחידה יוצרת, אלא כמשפחה.